רומאוי רנדה נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ביום 1.4.09 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד החלטת הנתבע מ- 8.2.09 הדוחה השגתה לפיה הוחלט לראותה כמי שאינה תושבת ישראל מ- 28.9.98, משבבדיקת הנתבע עלה כי אינה מתגוררת בכתובת שמסרה.

טוענת התובעת כי כל פעם מוסרת היא חוזה שכירות בלוד וכי אינה מתגוררת בשטחים.

2.בכתב הגנתו מ- 2.11.09 עתר הנתבע לדחיית התביעה בשל התיישנות, משזומנה התובעת לשימוע ב- 27.9.04, ובהתאם לבג"צ חיג'אזי.

כך, הגישה באמצעות ב"כ (3.9.07) דו"ח, הוזמנה לסניף בכתובת שמסרה – אך לא הגיעה. שוב הגישה ב- 6.1.09 ונדחתה.

3.דיוני קד"מ התנהלו בפני כבוד השופטת ו.סאמט וביום 6.4.11 בדיון בפני כב' השופטת ח. טרכטינגוט, הועבר ההליך למותב אחר.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית ומסמכים.

הנתבע הודיע ב- 24.8.11 כי אין שינוי בהחלטתו.

משלא זומן מתורגמן – נדחה הדיון ועדות התובעת נשמעה במועד אחר.

מטעם הנתבע העידו החוקרים ששון אדיר ("ששון") ומחמוד עומרי ("מחמוד").

סיכומי תובעת הוגשו ב- 21.4.13 (נסרקו 7.5.13).

סיכומי נתבע הוגשו ב- 6.8.13.

4.להכרעתנו –

א.התיישנות

טוענת התובעת בתצהירה כי לא קיבלה שום מכתב מהמל"ל לפני 2009, וכי רק ב- 2009 ידעה שהמל"ל אינו מכיר בה כתושבת.

עד 2004 התגוררה בבית הוריה בשועפט, ירושלים ומאז בלוד, שם מתגוררת היא מ- 5/04 בשכירות.

הודעת הנתבע לתובעת מ- 27.9.04 על בטול תושבותה, נשלחה בדואר רשום שמספרו צויין בהדפסה במכתב – נ/1.

חזקה איפוא כי נשלח ונמסר לתובעת (למי מבני משפחתה) בכתובת שהייתה ידועה: שועפט, ירושלים.

אין לשכוח כי בנ/1 צויין גם שם אביה עארף חסין – שבביתו התגוררה!

בהתאם – איננו מקבלים הטענה כי לא ידעה על החלטת הנתבע, או כי הנתבע לא הוכיח מסירה. אגב כך, לא ניתן לקבל מרשות הדואר אישורי מסירה לתקופה כה ארוכה בדיעבד (בדין מפנה הנתבע גם לעב"ל 177/10; עב"ל 742/08).